|
|
116 יעל משעלי לְדַבֵּר עָלָיו בְּגוּף שְׁלִישִׁי בִּלְשׁוֹן זָכָר וְכַמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם יוֹצֵא לָנוּ לוֹמַר : כְּבָר נִשְׁבַּר לִי הַזַּיִן מִזֶּה וְכָל כָּךְ אֵין לִי זַיִן לְזֶה וְכָל זֶה - עַל הַזַּיִן שֶׁלִּי וְהַכּוּס נִכְנָס לַשָּׂפָה רַק דֶּרֶךְ אֵם מְקֻלֶּלֶת - כּוּס אֶמֶק . וְעִם הַזְּמַן רַק פֶמִינִיזְם מֵהַסּוּג הַיָּשָׁן עוֹד מִתְעַקֵּשׁ שֶׁכֻּלָּנוּ נִכְנַסְנוּ מִשָׁם לָעוֹלָם וְלָמָּה כּוּס אֶמֶק לֹא הוֹפֵךְ מִקְּלָלָה לִבְרָכָה : "הַמּוֹצִיא יֶלֶד מִן הַכּוּס" ? וְאִם מִישֶׁהִי כְּבָר תָּרִים אֶת הַכְּפָפָה הַאִם מִישֶׁהִי אַחֶרֶת תַּרְשֶׁה לָהּ לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ ? וְכַמָּה מֵאִתָּנוּ מְדַקְלְמוֹת לִבְקָרִים : אֲנִי מַעֲדִיפָה גֶּנִיקוֹלוֹגִים גְּבָרִים נָשִׂים הֵן רָעוֹת וְקָשׁוֹת וְדַוְקָא הֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר רְגִישִׁים חוּץ מִזֶּה שֶׁכְּבָר הֻגְּשָׁה נֶגְדּוֹ תְּלוּנָה וְהַהוּא שֶׁנָּגַע בָּהּ בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה וְאָה, כֵּן, גַּם רֹאשׁ הַמַּחְלָקָה אֲבָל הִיא כַּנִּרְאֶה הֵבִיאָה אֶת זֶה עַל עַצְמָהּ עֻבְדָּה - לִי זֶה לֹא קָרָה . וּבְעוֹלָם שֶׁקִּירוֹתָיו טָפֶּט פּוֹרְנו...
To the book |
|
|