הנעה בארגון החינוכי

168 פרק שביעי ואילו אחרים מתלהבים וסוחפים ? התשובות לשאלות אלו נוגעות בגורמי ההנעה המשפיעים על התנהגות העובד בארגון . למרות החשיבות הרבה של מושג ההנעה להבנת המתרחש בארגון החינוכי, הגדרתו מעורפלת . “הנעה” הוגדרה כ“אותם התהליכים בתוך האדם שמעוררים התנהגות ומכוונים אותה לכיוונים שצריכים להועיל גם לארגון עצמו” ( 158 . Meiner, 1988, p ) . הגדרה אחרת רואה בהנעה את “הכוחות הפועלים על האדם ובאים מתוכו, המסבירים, לפחות באופן חלקי, את ההפנייה של מאמציו לעבר השגתן של מטרות מסוימות” ( 1988, Middlemist & Hitt, p . 144 ) . ג‘ראל גרינברג ורוברט בארון ( 114 . Greenberg & Baron, 1994, p ) מגדירים הנעה “כסט של תהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים התנהגות אנושית לשם השגתה של מטרה כלשהי” . מההגדרות השונות של המושג עולה כי הנעה קשורה במניע ובאנרגיה שמאחורי הפעולה . המניע להשגת מטרות כלשהן ( להיות מורה מוערך בקהילה, להתקדם בעבודה, להביא את התלמידים להישגים גבוהים ) מהווה רכיב מרכזי בהגדרות של הנעה בעבודה . יחד עם זאת, הנעה היא הרבה יותר מהמניע בלבד, היא כוללת גם את הכיוון של ההתנהגות שננקטת . אנשים מחליטים ...  To the book