|
|
74 פרק שלישי אותם להשקיע בלימודים . המורים התמקדו בעניינים לימודים, שיתפו פעולה עם התלמידים ויחסם אליהם היה ידידותי, חברי, ואפילו הומוריסטי . ההנחה הסמויה הייתה שכאשר אנשים מכירים טוב זה את זה, הם גם יחבבו יותר זה את זה . בבית הספר השני, לעומת זאת, מורים תפסו את התלמידים כאנשים בעייתיים הזקוקים למשמעת ברזל ולפיקוח צמוד ועלבו בהם לעתים קרובות, אף על פי שבית ספר זה פנה למחוננים . גבריאל הורנזיק ומשה טטר ( 2002 Horenczyk & Tatar, ) הראו שבעוד החברה הישראלית דוגלת בערכים של רב – תרבותיות ופלורליזם, הרי שהמורים מחזיקים בערכים של “כור היתוך” ביחס לעולים מחבר העמים . תרבותם של המורים שמרנית בעיקרה, ומשתנה באטיות, כך שהמורים עדיין מחזיקים בתפיסות של כור היתוך : הפיכתם של ילדי העולים ל“ישראלים” למרות שהחברה בכללותה מחזקת גישות הפוכות . תרבותם של המורים השפיעה על דרך תפיסתם של התלמידים העולים בבית הספר − התלמיד העולה נחשב “לוח חלק” שיש למלא את ראשו בערכים ישראליים . לתרבות המורים עשויה להיות השפעה שלילית על מורים העובדים בבית ספר שבו שולטים ערכים של בדידות מקצועית, תחרותיות או אנוכיות . סוזאן קר...
To the book |
|
|