המהפכה הפרשנית של גרינפילד

28 פרק ראשון נבעו, בין השאר, מכך שמנהלים קיבלו את הניהול המדעי של טיילור . לגרסתם, החיפוש אחר מערכת טובה ביותר לניהול בית ספר, תוך שימוש בשיטות מדעיות, יצר מנהלים ש“שכחו” את הצד החינוכי שבמינהל החינוך . אבל, גרינפילד לא פנה לחקר נוסף של אנומליות אלו, אלא היה מעוניין בקריאת תיגר על כלל ההיבטים של המחשבה התיאורטית ששלטה בימים ההם במינהל החינוך ( Burlingame Harris, 1998 & ) . בעבודותיו עם מנהלי בתי ספר הוא הגיע למסקנה שהמנהלים החזיקו בידע ופעלו בבתי ספר בדרכים שלא ניתן היה לגלותן בשיטות החקירה שהיו נהוגות אז במינהל החינוך . דרכי עבודתם וחשיבתם לא יכלו להיות מוסברות על ידי תיאוריות של אותה תקופה ומכשירי מדידה כמותיים כמו “שאלון תיאורי התנהגות המנהיג” . למשל, כיצד ניתן לבדוק מוסר, אתיקה, או ערכים, בכלים מחקריים קשיחים הדורשים הגדרה אופרציונלית של מושגים טרם בדיקתם ? הוא תהה . כחוקרים אחרים בתחום בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, הוא חש כי התפיסה התיאורטית השלטת בתחום התעלמה מחקר הערכים המדריכים ומכוונים את מנהל בית הספר . לפי תפיסתה של תנועת התיאוריה, קיים קו מפריד בין עובדות לבין ערכים...  To the book