התיעודי שבאמנותי – היסוד האמנותי של הצילום התיעודי

298 אזהרת מסע המופשט שחרר את הציור מהצורך לתאר וליצור אשליה, וחיבר אותו עם יסודות הדו - ממד הבסיסיים שלו : משטח הבד, הצורה והצבע . הציור, טוען קלמנט גרינברג, נפרד מהאשליה ומהטעיית העין, חדל לשמש כלי המדמה גופים והפך לגוף בפני עצמו . אם בכל זאת נראים גופים, הרי הדבר נעשה באופן אופטי – על ידי צבע וצורה – וללא תיאורים . העין אינה מכוונת לפרטים בציור המופשט הטהור, אלא לגוף הממחיש באחת את מלוא היקפו, את היותו כשלעצמו, 2 התצלום, לעומת זאת, הוא תיאורי ציור בשטח צבע ( color field painting ) . מיסודו ולכן אינו יכול להיות גוף אוטונומי, במובן המודרניסטי של המילה . הוא יכול אמנם להעניק חוויה אסתטית, אך זו אינה נובעת מתכונות עצמאיות 3 הצילום משעתק, משכפל פיסת מציאות, והאופי התיאורי הזה מונע ממנו שלו . להתרחק מן המציאות ואינו מאפשר לו טוהר מדיומלי . התצלום לוכד התרחשות 4 התצלום ומחולל למעשה ׳התנסות בהתנסות׳ ( experience of experience ) . נובע מהמרחב הפרוץ של התופעות . אדורנו רואה את מרחב התופעות כמרחב צרכני, שבו הכל כפוף למשיכה להתבלט באופן מיוחד ולשאיפה להשתחרר מהקללה הקטסטרופלית של 5 התצלום הוא למ...  To the book