בילו בליך – הכל (ושום דבר)

214 אזהרת מסע פעולה אידיאית, המחברת בין שפת הארכיטקטורה לבין תהליכים המזוהים עם אמנות רעיונית ועם הוראה . בליך העדיף לראות בארכיטקטורה שדה שבו נפגשים ונגלים הקודים החברתיים שיוצר הקיום האנושי בסביבת החיים הציבוריים, קודים שקריאתם ופענוחם חושפים תמונות על אודות תנאי הקיום וההתנהגות האישיים . המרחב הציבורי מגלם תהליכים מיידיים וארוכי טווח, המשלבים באורח גלוי וסמוי מחשבות, רגשות ורעיונות מעשי ידיהם של יחידים ושל רבים . סביבת החיים האנושיים היא מלאכותית בעיקרה, מפני שהיא נוצרת ביד האדם לצורך פעולותיו המגוונות . החומריות, הסמלים והתדמית הנוצרים בסביבה זו, משקפים ביטויים חלומיים, מוחשיים, פואטיים, מעמדיים וכלכליים . אמנות רעיונית יוזמת תהליכים ועורכת פעולות המתרחשות בסביבה הממוסדת והעממית, המבוססת או הנחשלת, ומחלחלות אל אורחותיה ; סביבה שאינה תמימה, אינה תמיד תורמת ובמקרים רבים אף מזיקה . יצירה בספק הפעולה הרעיונית נערכת במרחק מתוצריה הקונקרטיים של הארכיטקטורה, במרחב לא בנוי הפתוח לתהייה ולדמיון, לשובבות ולמסעות בין תחומים, להשתהות ולהתפתחות של התבוננות וחשיבה חלופיות . המבנה הארכיטקטוני כרו...  To the book