|
|
128 | אל הבית - בדרכים בעקבות ספרים | רוחמה אלבג 1 בשיר זה, שלימים נגנז, הפנה ביאליק היהודים", שפורסם שבע שנים קודם לכן . את חציו לעבר אותם "יְהוּדִים מְרוּדִים נֶחְפָּזִים נֶחְנָקִים", והעיירה עצמה תוארה כמדמנה אחת גדולה ( "תִּלֵּי אַשְׁפָּה אֲמֻצִּים וּבְרֻדִּים" ) . ביאליק המשיך בשירו זה את הביקורת המשכילית, מיסודו של מנדלי, על ההווי העלוב וחסר התקנה של העיירה המרופטת . אולם בעוד מקומו של "רחוב היהודים" נותר עלום, לישטינא מיודעת ומזוהה . השם המוזר "לישטינא", שמזכיר קצת את "פלשתינא" ( למעשה, בשם לישטינא השתמש ביאליק רק בשורה הראשונה ; בהמשך הוא קרא למקום בעקביות "לישטין" ) , והלגלוג על יושבי המקום מעוררים סימני שאלה . קהילה זו אינה נזכרת ברישומים ההיסטוריים של קהילות ישראל במזרח אירופה — לא היה שם אף רב ידוע או רבי, לא משכיל שהציץ ונפגע, לא סופר ולא משורר, לא הייתה בה ישיבה וגם לא גימנסיה . לא ידוע על איש שביקר בה פרט לביאליק . האם יש מי היודע את מקומה ? חוקר הספרות בנימין הרשב העיר כי הצליל של "לישטין" ( במלרע ) מרמז לשני כיוונים : מצד אחד, לישטינא היא ארץ היהודים ( כמו פלשתינא ) , ...
To the book |
|
|