|
|
18 | אל הבית - בדרכים בעקבות ספרים | רוחמה אלבג עד להתפקע . "אָקַצְיָה" הם נקראים ברוסית, ואילו דוברי הרומנית מכנים אותם "סְלְקְם" ומשתמשים בפרחיהם להכנת תה . מפלס המתח והסקרנות הולכים וגדלים ככל שאנו קרבים אליה . עוד מעט יפנו התמונות ההן את מקומן לטובת מראות עכשוויים . המצלמה בידי שותפי, מוכנים ללכוד את הרגעים שעוד יבואו . "הנה קישינב", מצביעה המדריכה המקומית בגאווה ובלבביות, כאילו אמרה "הנה פריז או רומא" . ממרחק מזדקרים בנייניה הלבנים עצומי הממדים, מן הסתם נטולי המרתפים, כלומר "המרתפים שלי" . עם חצייתנו את טבעת השיכונים הסובייטים המקיפה את העיר והגיענו אל 1 ולנוכח שפעת הירוק האזור הפנימי, שחלקו נהרס במלחמת העולם השנייה, והריחות הנעימים, החששות מתחילים להתפוגג, והתמונות שנשאתי עימי שנים הולכות ומיטשטשות . אני מעמיקה את התבוננותי בשרידי היופי והפאר, המזכירים לי את אודסה . שוק צבעוני, שדרה רחבת ידיים וכיכרות, רחובות סואנים, תנועת כלי רכב ערה, בנייני ציבור הדורים, בניין תיאטרון בסגנון ניאו- קלסי, מוזאונים ובתים אמידים מפוארים . לצד כל אלה גם בניינים רבי-קומות נטולי חן, האופייניים לתקופה ...
To the book |
|
|