תה, עוגה והשואה: העברת זיכרון השואה במרחב הביתי בהצגות ישראליות עכשוויות

127 העברת זיכרון השואה במרחב הביתי בהצגות ישראליות עכשוויות במאמר זה אעסוק במשמעויות העברת זיכרון השואה במרחב הביתי בהסתמך על שתי הצגות יחיד עכשוויות של יוצרות ישראליות : סליחה אתה מהשואה ? מאת רננה מנקין ובביצועה 2 שתי הצגות 1 ו אקס חמותי החורגת מאת נעמי יואלי ובביצועה ( בכורה 2015 ) . ( בכורה 2002 ) אלה מתרחשות על במת תאטרון שעליה מסומנים מרחבים ביתיים : סלון או מטבח . הקהל ה'מתארח' בהצגות מוזמן להתכבד בפרוסת עוגה, לשאול שאלות, לשתף בזיכרונות אישיים ולהשפיע על ההצגה . שתי היוצרות מגלמות בהצגות שתי דמויות : את עצמן — בנות הדור השני והשלישי, ודמות מעוד דור זוכר — ראשון או רביעי . הדיון בשתי ההצגות מאפשר הצצה אל העברת הזיכרון האינטימי — המתרחשת במרחב הביתי ומשמיע את קולותיהם של ארבעה דורות זוכרים . התאטרון משמש פעמים רבות כלי להפצת זיכרון של אירועים היסטוריים מפני שביכולתו להמחיש אירועים מהעבר . עם זאת, ערכן של ההצגות הנדונות טמון לא בהיותן 3 הצגות כלי להמחשת הזיכרון אלא בהיותן מצע להתבוננות בו ובאופן שהוא עובר הלאה . אלה מציפות את האתגרים וההזדמנויות של זיכרון בעידן 'פוסט-עדות' שמתקיים...  To the book