|
|
ג׳ניפר אקרמן 56 הכול נדמה מאוד פסטורלי . אבל אם תשתהו עוד רגע, תתחילו לחוש שלא הכול מתנהל כאן על מי מנוחות . קריאת אזהרה מטרטרת, דקה וצורמנית, בוקעת מבעד לעצי האיקליפטוס, רועמת ופתאומית, ומהדהדת ברחבי הגנים . עבור הציפורים כאן, זהו קול המאותת על סכנה . יש נחשים בגן, מטפורית ומעשית : פְּתָנִים חומים מזרחיים קטלניים שחוטפים ביצים וגוזלים מקינים של גדרונים . קוקיות זנב – מניפה שנטפלות לקיניהן של הציפורים הקטנות כאן ומגרשות את גוזליהן . יונקים שבני האדם הביאו לכאן, כמו חתולי רחוב ושועלים מצויים . וגרוע מכול, ציפורי טרף כמו קוקברות, עורבני פעמון, נץ חום ונץ הצווארון מזרֵה האימה, עוף דורס המתמחה בלכידת ציפורים קטנות בשעת מעופן . הוא ידוע בעיניו הצהובות הגדולות, הבורקות והחודרות, במרדפים חסרי הרחמים שלו, ובאצבעו האמצעית הארוכה המסייעת לו ללפות את טרפו לפני שהוא הורג אותו, מורט את נוצותיו ואוכל אותו . קריאת האזהרה הצורמנית שייכת לדבשן הניו – הולנד, ציפור נאה עם נוצות שחורות – לבנות וכתמים צהובים על הכנפיים, שגודלה צנוע אל מול העוצמה המטלטלת של קולה . קריאתה משמשת מעין מערכת התרעה מוקדמת לסכנות...
To the book |
|
|