הרקע להפיכת פיונקי למחנה לעבודת כפייה

102 פרק שלישי מהנדס ד"ר ברנדט ( Brandt ) מונה לנהל את בית החרושת, וד"ר ויטה ( Witte ) מונה לסגנו . 5 מאפריל-מאי 1942 החלו הגרמנים להעסיק בבית החרושת גם עובדים יהודים שהתגוררו ביישובים קרובים, ובדומה לפולנים הם חזרו ברובם למקומות מגוריהם בתום יום העבודה . 6 עד אוגוסט 1942 כבר עבדו בבית החרושת קרוב ל- 300 גברים ונשים יהודים בני 16 - ,45 ורק מעטים מהם לנו במבנים השונים של 7 באוגוסט ,1942 בעיצומו של מבצע גירושם של יהודי מחוז רדום בית החרושת . לטרבלינקה, הוחלט להפוך גם את פיונקי למחנה מפעל לעבודת כפייה ולשכן בו אסירים יהודים . לשם כך הושבת בית החרושת קרוש ( Krusz ) , שאף הוא הוקם ביער ב- ,1923 וחלקו הוסב למחנה למגורי עובדים יהודים . עבור יהודים נוספים נבנו בלוקים למגורים במעבה היער, במרחק ארבעה-חמישה קילומטרים מבית החרושת . באוגוסט 1942 הפך אתר המגורים ל"מחנה לעבודת כפייה", שהיה חלק בלתי נפרד מהתשלובת לייצור חומרי נפץ ואבקת שריפה, שנותרה בשמה המקורי : "פיונקי — בית חרושת לחומרי נפץ" . לפועלים הפולנים לא הייתה כל גישה ל"מחנה" המגורים היהודי, בעוד עובדי הכפייה היהודים היו נתונים 8 להוראות של ...  To the book