א. מקומות שבהם עבדו האסירים

המחנות ברדום : שבַרליקובסקה ושקוֹלנה 81 המשטרה היהודית . בכל בוקר היו קבוצות של יהודים מתייצבות ליד שער הכניסה למחנה, ולאחר ששוטרים יהודים בדקו את מספרם הועבר המידע למשרד ה-ס"ס והגסטפו . "כולנו היינו מרוכזים ויוצאים לעבודה רגילה כל אחד במקום שלו . 38 הכרטסת אני המשכתי במוסך ואמא שלי המשיכה בבית החרושת לעורות . " שבה נרשם מספר העובדים שימשה אסמכתא לחישוב התשלום שה-ס"ס קיבל מבעלי המפעלים תמורת עבודת הפועלים היהודים . כל מפעל או מקום עבודה שהעסיק יהודים שילם ל-ס"ס חמישה זלוטי לשעה עבור גבר יהודי, וארבעה זלוטי עבור אישה . חלק מההכנסות שקיבל ה-ס"ס תמורת עבודת היהודים שימש לתחזוקת המחנה בשברליקובסקה, שכללה בין השאר הוצאות על מזון, חשמל, בניית גדרות ותשלום משכורות . בשל התחלופה המתמדת של העובדים היהודים בין המפעלים ובתי המלאכה השונים, במחנה ומחוצה לו, וכן תמותה, בריחה, עונשים וגירוש, השתנה מספר העובדים היהודים במחנה מדי יום ביומו . לעובדים עצמם לא שולם כל שכר, ותמורת עבודתם הם קיבלו במקום העבודה 200 גרם לחם ביום, קפה, מרק ולעתים ריבה או מרגרינה . 39 המחסנים בבית החרושת קורונה מאוגוסט ,1942 מי...  To the book