מחנות העבודה בצ'נסטוכובה 67 וטוב לב, שבשריפת הגטו הקטן הצליח לחלץ מתוכו כמה יהודים ולהביאם לרקוב, והאחרת — ציבור הפועלים הפולני במקום, שהיה מאורגן ושגישתו לעובדים היהודים הייתה אוהדת יותר מאשר במפעלי עבודת כפייה אחרים של 344 מן החומר שבידינו ניכר שמילהוף היה אדם חריג בנוף הסג בצ'נסטוכובה . התקופה, "גרמני עם לב, סנטימנטים ורגשות . היה היחיד בצ'נסטוכוב שלא עשה רע ליהודים, התנגד להתנהגות של הגרמנים . אולם כשנעדר ניצלו פקודיו את 345 המצב והכו את היהודים . " זיידמן סיפרה כי למרות האסון שהיא ואחותה חוו בעת חיסול הגטו הקטן, החיים ברקוב נמשכו : "אפילו בעבודתנו בבית החרושת לעיבוד ברזל, יום ארוך ומפרך מאוד, ראינו פה ושם מעט שמש, תכול שמים ואפילו עץ ירוק כותרת [ . . . ] " . 346 זיידמן, שהייתה ילדה, עבדה עם אחותה בניקוי הקרח מפסי הרכבת שבמפעל, ולאחר מכן בהוצאת עפרות הברזל ובהטענת גרוטאות ברזל על קרונות . "היה לי מן מעדר כזה קשה וכבד, שבקושי יכולתי להחזיק אותו [ . . . ] זאת הייתה פרוצדורה ענקית [ . . . ] שם היו על [ שטח ] של קילומטרים כלים ישנים וברזלים . 347 מעת לעת מצאו האחיות זיידמן סיר, את זה ה...
To the book