שחרור פלצרי

64 פרק ראשון תעבורה . דווקא הימים האחרונים במחנה היו קשים במיוחד, והאסירים חיו תחת שמירה קפדנית . מונוביץ' כתב שבעשרת הימים הראשונים של ינואר 1945 "הרגשנו את הגיהינום הגרמני בכל חוזקו . יחד עם הגרמנים שנסוגו ממזרח נסוגו גם פלוגות ס"ס . אחת הפלוגות האלה באה [ לפלצרי ] במקום שומרי המחנות [ הוורקשוץ ] [ . . . ] הם התמקמו אצלנו וקיבלו את השלטון על המחנה [ . . . ] התחילה סדרה חדשה של רציחות ומכות [ . . . ] אחד מאנשי ה-ס"ס קרא למִפקד ופתאום עבר והתחיל להרביץ בשוט [ . . . ] הוא נתן לי מכה ברגל [ . . . ] העור נקרע והדם זרם והרגל 320 מצב זה נמשך עשרה ימים . הרדיו נלקח מהאסירים, וליט, מנהל הזדהמה . " המחנה, היה חסר אונים . מחשש לבריחת אסירים לא הסתפקו ה-ס"ס בתג עם שם האסיר והקבוצה שאליה השתייך, ודרשו שכל יהודי יסומן בצבע על גב מעילו . בביאצקי זוכר כי ליט סירב לדרישת ה-ס"ס בנימוק שלא ייתן יד להפיכת בית החרושת לקרקס, אבל זכר לציין ש"עשו לנו פסים אדומים, או בצבע אחר [ . . . ] על המעילים שלנו . " 321 יוליה בביאצקי סיפרה כי בשל העבודה הקשה החליטו הנשים בקבוצתה שלא יחזרו יותר לעבודה, אבל כשנודע הדבר, ...  To the book