ו. בית חולים ומרפאה

מחנות העבודה בצ'נסטוכובה 55 אישה שסבלה מדלקת בתוספתן . ד"ר שפרלינג ניתח אותה עם מעט חומר הרדמה, והאישה החלימה . 239 אף על פי שבמרפאה היו כמה מיטות, מי שאושפז לא הורשה לתפוס מיטה למשך יותר משלושה ימים . 240 שהייה בת יותר משלושה ימים בבית החולים או במרפאה הייתה מסוכנת, משום שחולה במצב קשה, שכבר לא היה כשיר יותר לעבודה, היה עלול למצוא עצמו נידון למוות . סטוביצקי הסביר כי הנוהל היה שמי שחלה פנה למנהל העבודה שלו, וזה היה צריך לתת לו אישור ללכת למרפאה . "אחר כך היה צריך להביא פתק מהרופא שהוא אכן היה שם . היה שם מקום לאשפוז קצר [ . . . ] רוב האנשים לא הלכו למרפאה כי הייתה זאת 241 סכנה . " מן העדויות שבידינו מתברר שאף שהיה תקיף ושתלטן באופיו, תכונה שבעיני הגרמנים הייתה חיונית לתפקידו, ד"ר שפרלינג חונן בכושר ארגון . האסירים ידעו שהוא מצויד בתרופות שחלקן הובאו עוד מבית המרקחת בגטו הקטן, וחלקן נשלחו על ידי "הארגון לעזרה עצמית יהודית" בקרקוב, בראשותו של ד"ר וייכרט . בבית החולים היו תרופות לשיכוך כאבים בשפע . כאמצעי מנע של מגפות הייתה בבית החרושת "פלוגת ניקיון" ( Reinigungskommando ) , ולכל צריף מג...  To the book