פרק רביעי — לרוץ כדי להציל את חייך: אנטומיה של הישרדות

72 פרק רביעי נועם היה בר מזל . איש מבני משפחתו לא נפגע, הוא גדל מוקף באהבה, והיה מסוגל לתפוס שהטרגדיה שהיה עֵד לה הסתיימה . בזמן אסונות, ילדים צעירים קולטים בדרך כלל רמזים מהוריהם . כל עוד המבוגרים המטפלים בהם נותרים רגועים ומגיבים לצורכיהם, הם שורדים בדרך כלל אירועים נוראים ללא צלקות פסיכולוגיות חמורות . חווייתו של נועם משרטטת עבורנו שני היבטים מהותיים בתגובה ההסתגלותית לאיום, החיונית להישרדות האנושית . בזמן התרחשות האסון, הוא היה מסוגל לקחת תפקיד פעיל כאשר רץ והתרחק מן האיום, ובכך נעשה מעורב בהצלת עצמו . כאשר הגיע לביתו, למקום מבטחים, נרגעו פעמוני האזעקה במוחו ובגופו . הדבר שחרר את נפשו ואפשר לה למצוא מובן במה שאירע, ואף לדמיין חלופה יצירתית למה שראה — טרמפולינה מצילת חיים . הציור של נועם בן החמש, שהיה עד למתקפת 11 בספטמבר על מגדלי התאומים . נועם שחזר את התמונה שרדפה שורדים כה רבים — אנשים שקופצים כדי להימלט מתופת האש — אך עם תוספת מצילת חיים : טרמפולינה בתחתית הבניין המתמוטט . לרוץ כדי להציל את חייך : אנטומיה של הישרדות 73 בניגוד לנועם, אנשים שסובלים מפוסט-טראומה נתקעים וצמיחתם נעצר...  To the book