הקדמה 49 עוד לפני שהתחייב למלא את השליחות שעמד להטיל עליו, כבר הוכיח את עצמו, ואת יכולתו, "לדרוך בצִיוֹת ממקום למקום, ולהתראות פנים בפנים עם שרי צבאות ישראל" וכו', דהיינו, הוכיח את כישוריו כאיש קשר עם אנשים בעלי השפעה ורוב כוח וממשלה, היכולים לסייע בידו בביצוע השליחות . ניכר מן הדברים, כי במפגשיו האישיים בירושלים, עם עזרא בנבנישתי, בשנת ,1863 הצליח בנבנישתי להרשים את יוסף שלום בן עבדאללה במידה כזו, עד שהאמין כי ה' הִקְרָה אותו ( זימן אותו ) בפניו : "איש כָּשֵר ישר ונאמן, אוהב האמת ביראת ה' על פניו" . כן טען יוסף שלום, כי אכן "בָּא עֵת רצון, מאת ה' למסור את הכתבים ( האיגרות ) הנ"ז ( הנזכרים ) בידי הנ"ז ( הנזכר — עזרא בנבנישתי ) ", והיה משוכנע, כי השליחות שעמד להטיל עליו, אכן תבוצע בדרך הטובה ביותר האפשרית . בשנת ,1864 בהיותו בפריז, בימים בהם נאבק עזרא בנבנישתי קשות, להמשיך ולהוציא לאור את עיתונו הרב-לשוני, א י ל ב ' י ר ד א ד י ר ו פ ר ו ג ר י ס ו י ש ר א ל י ת, ( בתרגום לעברית מלדינו : ה ק ד מ ה ה י ה ו ד י ת ה א מ ת י ת ) , פרסם בנבנישתי מכתב, אותו קיבל מידיד טוב שלו, ועליו חתם אותו יד...
To the book