פרק חמישי — פסיכו־דיאגנוסטיקה: יצירת מיקוד אפקטיבי במשותף

160 פרק חמישי לחקור את בעיותיו ואת רגשותיו ( המשימה הטיפולית ) , הוא עושה שימוש במעקפים של חרדה והגנות . זו אינה בעיה, אלא הזדמנות לעזור למטופלים . אם המטופל מגיב בחרדה גבוהה מדי, וסתו את החרדה שלו, ואז חקרו רגשות . אם המטופל מגיב בהגנות, עזרו לו לראות אותן ולוותר עליהן, ואז חקרו רגשות . כשהמטופל פונה למעקף, עזרו לו לראות זאת, כדי שיוכל לשוב למשימה הטיפולית : להתמודד עם הרגשות שמהם הוא בדרך כלל נמנע . פסיכו-דיאגנוסטיקה מטפלים נוטים להיות מתוסכלים לנוכח מטופלים המגיבים בחרדה ובהגנות . הם רוצים לראות רגשות מיד . אבל זכרו : כל תגובות המטופלים — אפילו חרדה והגנה — הן טובות, מכיוון שהן מספרות לנו כמטפלים על הבעיה שיש לטפל בה ברגע הנתון . כדי להעריך בעיה זו ולהתערב, עקבו אחר שלושת עקרונות אלו : העריכו כל תגובה של המטופל ( רגש, חרדה, או הגנה ? ) . . 1 העריכו את יכולת המטופל להתבוננות עצמית ברגע הנתון . . 2 התערבו במטרה לעזור למטופל בבעיה הספציפית . . 3 להליך זה של הערכה אנו קוראים פסיכו-דיאגנוסטיקה . דיאגנוזה בפסיכותרפיה מתייחסת בדרך כלל לפנומנולוגיה : הערכה ישירה של הסימפטומים הנראים לעין של...  To the book