364 פרק עשרים וארבעה המטפל שלושה פנים : ההורות שהוא חווה וזוכר שהייתה לו כילד להוריו, ההורות שהוא מייצר כעת בחייו עם ילדיו וההורות שאליה הוא נקרא בקשר הטיפולי הנוכחי עם ההורים הפונים וכלפיהם . בהכללה, ניתן לטעון שגם אם אינכם מטפלים בהורים, או חווים את עצמכם כעוסקים בהורות, "הורות" במובנה הרחב תמיד תהיה על הפרק בסיטואציות רבות שיש בהן יחסים לא שוויוניים ( עובד- מעביד, מורה-תלמיד וכן הלאה ) . יש חפיפה רבה בין תפקיד ה"מטפל" לתפקיד ה"הורה" . תהליכי העברה והעברה נגדית יהיו בעלי פוטנציאל של עוצמה חזקה בעבודה טיפולית עם הורים, בגלל ריבוי הפנים של היחסים ההוריים מהעבר ומההווה המרחפים בחלל המפגש . לעתים, האסטרטגיה היעילה לעבודה עם העוצמה הזו עשויה להיות הפיכת ההורה לשותף, כפי שהצגנו בזמנו רפי ישי ואנוכי במאמר "הורות חסומה והורות ממומשת : הורות כמעשה יצירה ותרומתה של הדרכה דינמית באוריינטציה פסיכואנליטית להורים" . באותו מאמר שרטטנו תפיסה שלפיה, בין השאר, ההורות היא יצירה, והמטפל נכנס לקשר כשותף זמני להורה ביצירה ההורית, קרי גידול ילדיו, שנתקעה וזקוקה לסיוע . הצבת המטפל את עצמו כ"שותף זמני" לעתים...
To the book