|
|
336 פרק עשרים ואחד דורון וחני, כאנשים מודעים שמשקיעים מעצמם בהורותם, הלכו, בדקו וקראו והחליטו שיש לבדוק את העניין . הם גם חשבו שירדן בוודאי "לא יסכים להם" ללכת לטיפול, ולכן הם חייבים לגשת בעצמם תחילה, כדי להחליט אם הם זקוקים לעזרה . אם יוחלט שכן, אזי יזדקקו להדרכה איך לשכנע את הילד . במהלך האנמנזה עלתה תמונה שלפיה הקושי הבולט בהתפתחות הילד היה תלוי כמעט תמיד ביחסים . כשנשאלו ההורים על הקושי שלהם לעמת, לדרוש ולגרום תסכול, הודתה האם שחשבה שגידול הבן יהיה כמו גידול הבת, והיא מרגישה שלא ידעה ואינה יודעת איך להתאים את עצמה למצב . היא דיברה על תחושת חוסר אונים . האב טען שלדעתו פשוט צריך לדעת איך לגשת נכון אל הילד . הוא אמנם אינו נוכח שעות רבות בבית, אבל כאשר הוא נמצא ירדן מקשיב לו . לתפיסתו, אם זוגתו והגננת היו נוהגות אחרת, ירדן היה מתאים את עצמו בקלות לכל דרישה . כשנשאל איך בכל זאת הוא עצמו מתמודד עם פעולה יום-יומית, כמו הבאת הילד למקלחת או כל עשייה אחרת שאינו מעוניין בה, הודה בחצי פה כי לעתים הוא "משחד" את הילד . הוא סיפר שהוא עצמו מרגיש איך מול בקשותיו ותחנוניו של הילד הוא נמס, ולכן אינו ...
To the book |
|
|