90 פרק שמיני מיותרת, שעמום, מריבות בין אחים — הם מקצת הנושאים המדאיגים את ההורים . "טבע ההורות" מבוסס גם על דאגה . עולל קטן מגיע לעולם כי אנחנו הולדנו או ילדנו אותו . אנחנו קשורים אליו רגשית, אחראים לביטחונו ולרווחתו ולכן חשים דאגה, אשמה וחשש לצד אהבה עצומה, כאשר הילד נתקע או נעצר, כאשר אין לנו "תסריט התגברות" ( ומעניין בעברית הדמיון בין "התבגרות" ו"התגברות", בין שורש ב-ג-ר ושורש ג-ב-ר ) . כאשר הכאב שלו אינו מובן לנו או כשהתסכול רב מדי, אנחנו נקלעים למצוקה . לא תמיד זו המצוקה שלו . לפעמים הדבר הנכון הוא לעבוד על הקשר איתו, או לתת לו מרחב טיפולי שבו יוכל לגדול, לגלות ולעצב את עצמו . לעתים הקושי הוא שלנו . ההורות עשויה להפגיש אותנו עם "הכאב הכרוני המתמשך" ( 1973 Mann, ; יבלון, 2008 ) , הכאב הנפשי של ההורות שהצלחנו לעקוף יפה עד כה . אפשר לראות בהורות מעין מעגל התפתחות שלישי, אשר בדרך כלל נבנה אחרי "עצמיות" ו"זוגיות" . אריקסון תיאר בצורה מקסימה כיצד אנשים עסוקים, במהלך התפתחותם, בביסוס הזהות האישית בטרם יעסקו בשאלת האינטימיות . רק אחרי האינטימיות מגיע, לפי אריקסון, העיסוק בציר היצירה כנגד ...
To the book