152 גילה רונאל מיילדת, אפרט את הטקסטים הפוגעניים, את ההתנהגות המשפילה, ואצא נגד הבגידה הגדולה של אותה מיילדת במקצוע שלה, בנשים, בתינוקות ובמי שמלווה אותם . הלידה מתקדמת מהר והיא, היולדת, שרואה את המספריים מונפים, צועקת : "את לא חותכת" . "לא", עונה המיילדת וחותכת . שמונה שעות "אל תזיזי משם את היד . יותר חזק, אני לא מרגישה שם את היד שלך . זה כואב לי שם, כשהיד שלך לא נמצאת . תעסי יותר חזק . בגב . בגב . תלחצי חזק יתר . אל תזוזי, כשאת מזיזה את היד זה כואב ! עם כל היד, עם שתי הידיים . תעסי, תעסי . חזק, אחרת זה כואב . בגב, בדיוק שם . תלחצי, תלחצי . אל תזיזי את היד . תעסי חזק יותר . חזק יותר . אל תלכי, אל תפסיקי ללחוץ . גיללללה, זה לא מספיק חזק . תעסי, תלחצי, אל תלכי . אבל גילה, הייתה לי לידה מדהימה, מדהימה, מדהימה . ובאמת הכול בזכותך . את לא עזבת אותי לרגע" . בננה עכשיו "אני רוצה בננה עכשיו", היא צועקת, ועיניה פעורות לרווחה . אני מגישה לה בננה, קולפת אותה והיא אוכלת . עיניה פקוחות, ליבה ער, וכל כולה יודעת מה היא רוצה . היא עומדת ללדת את הבן שלה והיא בחרה ללדת אותו כפי שמתאים לה ( ולאהוּב שאית...
To the book