|
|
] 275 ] "צָרוּר עֲוֺן אפרים" ( יג, יב – יד, א ) בנבואה הקודמת נמנו חטאי אפרים, ונבואה זו הפותחת באמירה הכללית "צָרור עוֺן אפרים צְפוּנה חטאתו" אינה מפרטת את חטאי אפרים אלא פותחת ישירות בייסורים שיבואו על אפרים . אף כלולה בה הזהרה שה' לא יחזור בו מהחלטתו לעשות כלה באפרים . הנבואה הקצרה עמוסה דימויים : "חֶבְלֵי יוֹלֵדָה" ומוות בלידה : "לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים", ללא אפשרות להינצל מהמוות . האנשת השאול והמוות גוררת אחריה את הדבר וה'קטב' הממיתים . הדימוי הבא לאחר ההזהרה "נֹחַם יסתר מעינַי", הוא מעין אנטי-קלַימקס . אפרים מתואר כצמח הפורח בין צמחי האחו, שרוח הקדים שישלח ה' תייבש את מקור המים, ועמו את הצמח-אפרים . חלקו האחרון של פס' טו : "הוא יִשְׁסֶה אוצר כל כְּלִי חֶמדה", וכן פס' יד, א אינם מתחברים לכתובים שלפניהם, אף אינם מתחברים זה לזה . נראה שהם שרידים של שתי נבואות שעורך קבען כאן משום שחשב שהחתימה לנבואה אינה עזה דיה, ושאין בנבואה פירוט לעווֹן אפרים האמור בפס' א . את סופו של יג, טו : "הוא יִשְׁסֶה אוצר כל כְּלִי חֶמדה" פתר על רוח הקדים, והכתוב יד, א : "תאשם שֹׁמרון כי מרתה באלהיה...
To the book |
|
|