"חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם" (י, יג־טו)

] 235 ] "חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם" ( י, יג-טו ) הנבואה רצופה מעברים מלשון נוכחים : "חרשתם… קצרתם… אכלתם", ללשון נוכח : "בטחת בדרכך… גבוריך… בעמך… מבצריך", וחוזר חלילה : "עשה לכם… רעתכם", וללשון נסתר : "נדמֹה נדמָה מלך ישראל", אם כן אפשר שגם הפנייה בלשון יחיד אינה למלך אלא לעם . ] יג ] חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש – לרעיון המובע בפסוק השוו איוב ד, ח : "כאשר ראיתי חֹרשי אָוֶן וזֹרעי עמל יִקצְרֻהו" . חרשתם רשע – פנייה ישירה בלשון נוכחים . הנביא משתמש בלשון דומשמעית, מצד אחד הוא דימוי למלאכת השדה, ומצד שני ללשון חר"ש יש משמעות של חש"ב מחשבות רשע, השוו מש' ו, יד : "תהפֻּכות בלבו חֹרש רע" ; יב, כ : "מִרמה בלב חֹרשי רע" ועוד ( רק פעם אחת בזיקה למחשבות טובות, מש' יד, כב : "הלא יִתְעו חֹרשי רע וחסד ואמת חֹרשי טוב" ) . לכן עולתה קצרתם – קצרתם עוולה, רשע, היינו פרי רִשעתכם, השוו גם ח, ז : "כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו" ; וראו שם לת"ו המוספת . עולתה – עוולה . הסיומת הכפולה ( -תָה ) פואטית, להדגשה, אבל חסרת משמעות ( ראו Gesenius, 09§ g ) ולכן אכלתם פרי כחש – כפל לשון : פרי הכחש ש...  To the book