sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
"אל תשמח ישראל" . נבואת פורענות ( ט, א-ו ) ] 202 ] נבואת פורענות . ישראל יִגלה ולא יוכל לעבוד את ה' . הנביא צופה לישראל גלות, אלא שאין זאת גלות ישראל אשורה – ישראל יגלו למצרים ולאשור . הסיבה לגלות אינה הגליָה אלא ירידה מחמת מחסור . לפי התפיסה המובעת בכתובים אלה אי-אפשר לעבוד את ה' כהלכה אלא בארצו, 'ארץ ה'' ; השוו לדברי דויד הבורח מפני שאול : "כי גרשוני היום מֵהִסְתַּפֵּחַבנחלת ה' לאמר לֵךְ עֲבֹד אלהים אחרים" ( שמ"א כו, יט ) ולנעמן הארמי המבקש "משא צמד פרדים אדמה" כדי שיוכל להשתחוות לה' על אדמתו בדמשק . הנבואה פותחת בקריאה לעם . היא נסמכת לקודמתה בשיבה מצרימה : "המה מצרים ישובו" ( ח, יג ) – "ושב אפרים מצרים" ( ט, ג ) , וממשיכה ב"מצרים תקַבצם מֹף תקברם" ( פס' ו ) . הרעיונות בנבואה משתרשרים . הנביא פותח בהשבתת שמחת הקציר והבציר ( פס' א-ב ) . המחסור יגרום לישראל לרדת למצרים ולאשור, ושם לא יוכלו לעבוד את ה' בחגיו ( פס' ד-ה ) . פס' ו ממשיך בתיאור מצוקת הפליטים שיֵרדו מחמת המחסור שירדפם גם בארצות שאליהן הלכו . ] א ] קריאת הנביא : "אל תשמח ישראל" פותחת עניין חדש . אל תשמח ישראל אֶ ל גיל כעמים ...  To the book
עם עובד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help