"חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעֹלות" (ו, א־ו)

] 163 ] "חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעֹלות" ( ו, א-ו ) היא שתשובתם אינה אמיתית : "וחסדכם כענן בֹּקר וכַטל משכים הֹלֵךְ" ( פס' ד ) . תשובתם מתבטאת רק בפולחן ולא בתשובת הלב : "כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעֹלות" ( פס' ו ) . הנביא מונה את חטאי ישראל בעבר – ברמזו למאורעות בעברו שלא כולם נודעו לנו . ] א ] לכו ונשובה אל ה' – פתיחה ליחידה חדשה . פירוש שני : מענה לדברי ה' "אלך אשובה" ( ה, טו ; וראו שם ) . "לכו" קריאת זירוז הבאה לפני הפועל העיקרי "ונשובה", כמו למעלה ב, ט ; ה, טו . כי הוא טרף וירפאנו – מאחר שהוא טרף, כדבריו "אני אני אטרֹף" ( ה, יד ) , רק ביכולתו לרפא . הדברים חוזרים לדברי הנביא על מלך אשור : "והוא לא יוכל לרפֹּא לכם" ( ה, יג ) . ה' הוא שהיכה את ישראל ורק הוא יכול לרפוא להם . יך ויחבשנו – רק מי שהיכה בנו יכול לחבוש למכתנו, השוו דב' לב, לט : "מחצתי ואני ארפא" . "יך", עתיד מקוצר ; "והוא עתיד ( מקוצר ) במקום עבר" ( רד"ק ) . ] ב ] יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם – "כמו וירפאנו" ( ראב"ע ) . ללשון חי"ה לרפואה השוו יהו' ה, ח : "ויהי כאשר תמו כל הגוי להִמול וישבו תחתם במחנה עד חַיותם" . מ"ם ...  To the book