|
|
] 55 ] יב . הרקע ההיסטורי לנבואות הושע יהודה על ישראל אחרי כישלונם של רצין ופקח במלחמת ארם ואפרים ביהודה בימי אחז ( 734 לפסה"נ ; מל"ב טז, ה ; יש' ז, א-כ ) . וכך לאחר שתגלת פלאסר ג' עלה על ישראל וקרע ממנה את הגלעד והגליל והגלה מתושביהן ( 734 – 732 לפסה"נ ; לפי האנלים של תגלת פלאסר ג' ; מל"ב טו, כט ) הסיגו שרי יהודה את גבול ישראל ( הו' ה, י ) . אבל למאורע מומצא זה אין ראיה בכתובים, והוא השערה בלתי מבוססת של חוקרים . את הכתוב "ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו" ( הו' ז, יא ) נוהגים לפרש על קשירת הקשר של פקח "אשר שלח מלאכים אל סוא ( אל ) מלך מצרים" ( מל"ב יז, ד ) . אלא שהדברים ניתנים גם לפירושים אחרים כפי שיפורשו על אתר . מצד שני אנו תלויים במידה רבה ב'עדות שלילית', דהיינו במה שאין בספר, אולי אף יותר מעדויות על מאורעות המוזכרים בנבואות . ה'עדות השלילית' החזקה ביותר היא שאין בנבואות רמז למאורע הטראומטי של חורבן שומרון ( 720 לפסה"נ ) , לא לנוכחות צבא אשור בארץ, אף לא למאסרו של הושע . נראה שדברי הנביא : " ( יבש ) גלעד קרית פֹּעלֵי אָוֶן עקֻבָּה מדם" ( ו, ח ) ; "אם גלעד אָוֶן" ...
To the book |
|
|