סיכום

248 יורם פריד ׀ גדעון ביגר מכאן שהטיפול לנוכח צרכי המצב האסטרטגי — חייב להיות מעניינו של כל משרד ממשרדי המדינה וכל פקיד ממשלתי [ . . . ] משרדי הממשלה ומטות צבאיים חייבים לתכנון במשותף — תוך התחשבות הדדית מכסימלית, לשם השגת מטרות כוללות ומשותפות — ולחלק ביניהם, בבהירות גמורה, שטחי פעולה אשר לא תמיד ההפרדה המקובלת ( והמיושנת ) בין תפקידים צבאיים לבין תפקידים אזרחיים הולמת אותם . שאלת המוצא העומדת בבסיסו של המחקר הנוכחי היא — מדוע צה"ל התערב בתהליכי תכנון אזרחיים של תשתיות מים, חשמל, כבישים, מפעלים וכד' ? התשובה לשאלה זו בנויה רבדים – רבדים, שאינם רק תלויים זה בזה אלא גם משפיעים זה על זה . הרובד הראשון הוא "תפיסת האיום", כלומר החשש מפני סבב לחימה נוסף אל מול מדינות ערב, תרחיש שבשנים אלו נתפס כסביר מאוד . הרובד השני הוא התפיסה שהמלחמה המודרנית היא "מלחמה טוטאלית" בין עמים ולא רק בין צבאות . הרובד השלישי הוא ההבנה שפוטנציאל המלחמה של מדינות ערב גדול לאין שיעור מזה של מדינת ישראל ( מבחינת כמות כוח האדם, התקציב, סדר הכוחות ועוד ) . הרובד הרביעי והאחרון הוא ההבנה שצה"ל, בדגש על מחלקת תכנון באג...  To the book