170 זמירה הייזנר החדר בתל אביב ושתי הדירות בחיפה ) . כל הדירות האלה הן תחליפים חיוורים, בלתי מספקים, לאידיאל הבית האבוד . והבית האמיתי, הדירה שבה התגוררה רבן בתל אביב במשך שנים, נמכר והומר בדירה שכורה בתל אביב, שבה התגוררה עם בן זוגה, השחקן והבמאי ניקו ניתאי . לאחר מכן עזבה גם את הדירה הזו . הבית שבו היא עצמה גרה איננו שלה, או שהסטודיו ביפו משמש לה גם כבית . האובססיה אחר אתרים / דירות שהם בתים אחרים ונוספים מחדדת את היעדר הבית האולטימטיבי, הבית שבו גם גרים . אמנות המיצג, שהיא פעולה, יכולה להתפרש גם כערעור על מושג הבית, היציבות, על פי התפיסה הבורגנית המקובלת, והפיכת תחושת ההיעדר של ההורים, הבית, ליתרון, מנוף להתקדמות אישית ואמנותית . בפעולות שרבן מבצעת, פעולות המיצג שמתכלות ונשארות רק בזיכרון ( כמו הוריה שמתו ואינם, כמו בני המשפחה שנספו בשואה, כמו בית מרכזים שעלה באש והתכלה ) או בתיעוד, היא מוצאת תחליף ממשי, או, ליתר דיוק, המשך רציף לפעולות יומיומיות שגרתיות במציאות . האמנות מציאותית לא פחות, ואולי יותר, על פי אמונתה, מ"המציאות" ; היא איננה קטגוריה מובחנת ומוגבהת שמקומה במוזיאון, והמציא...
To the book