סיכום

מאירה שפי 234 התפתחותי מילדות לבגרות או מפשטות למורכבות, אלא הם כרוכים בהוויית הזמן והחיים שנחוו בעת מסוימת . בספר זה הראיתי שניתן לפענח את צופן המשמעויות המוכלות בתפאורת הבמה ובסגנונותיה המשתנים שנוצרו במהלך התקופות, על ידי ניתוח הבחירה הרעיונית מחד והאמצעי האמנותי מאידך . בכל תקופה מכילים דימויי התפאורה שני היבטים : האחד רעיוני ותלוי אתוס תקופתי ואילו השני יצירתי ונובע מאמנות התקופה . בפרק 1 הראיתי שבמת הרנסנס ייצגה את הרעיון שהאדם שולט בעולם בחכמתו ובידיעותיו . הבמה, מצדה, יישמה זאת בדרך אמנותית של פרספקטיבה מתמטית ובפרופורציות נכונות שהכילו בצורתן את הרעיון . בפרק 2 הראיתי שתאטרון הבארוק בחר להציג יקום הנשלט על ידי אציל שסבר שהוא מונה על ידי האל, ותפאורת הבארוק ייצגה את היקום שהוא שולט בו - את צוקי ההרים וגלי הים, את ענני הסערה ואת הברקים והרעמים - שעוצבו כולם ברוחה האמנותית של התקופה . במאה ה- 18 הושפע התאטרון ממהפכות טכנולוגיות, ואכן בפרק 3 הראיתי שהתפאורה גרמה לצופה לחזות בעולם מלא פלאות, שצויר על מסכים דו- ממדיים בסגנון היסטוריציסטי ורומנטי נשגב . במאה ה- 19 נולד לראשונה חיבור ...  To the book