|
|
158 ירון סנדרוביץ של זמן ושל ישים טמפורליים . בפרקים הבאים אעמוד על האופן שבו הוא קושר את תודעת הזמן ליכולת למושגים . התפיסה החושית והזיכרון כדי לעמוד על פשרה של פנייתו של קאנט לדמיון כמקורו הקוגניטיבי של דימוי הזמן, אבקש להזכיר ראשית את ההבחנה שהצעתי במבוא בין שני מובנים של "תפיסה" : "תפיסה במובן הצר" ו"תפיסה במובן הרחב" . כזכור, ב"תפיסה במובן הצר" אני מתייחס כאן להינתנות החושית המידית של אובייקט . רושם יומיאני הוא מקרה מובהק של מובן זה של "תפיסה" . "תפיסה במובן הצר" מקבילה למה שקאנט מכנה "הסתכלות חושית" . לענייננו, חשוב מאוד להדגיש את המודעות המידית לקיום של "משהו" שכרוכה בהסתכלות החושית . לעומת זאת תפיסה במובן הרחב כוללת, כמובן, את ההינתנות החושית של האובייקט, אך היא כוללת גם את ראיית האובייקטים שנתונים לחושים כמגלמים תכונות ויחסים שונים . כאשר אסי רואה לוח שנה שתלוי על הקיר, יש "משהו" שמפעיל את חושיו בכל רגע נתון של תפיסתו . זהו רכיב התפיסה במובן הצר שכלול במצבו הקוגניטיבי . כאשר נועה רואה את לוח השנה שתלוי על הקיר כלוח שנה שתלוי על קיר, היא רואה אובייקט מסוים כלוח שנה, ואובייקט אח...
To the book |
|
|