פתח דבר ‘המדע העליז': היצירה כביטוי לפילוסופיית הקיום של ניטשה

12 איתן מכטר ומכאן שהיצירה ככלל היא תוכן מעשי ואתי אחרון ויחיד בעל תוקף . אילון, מחוקרי ניטשה, היטיב להסביר את מגמת ההגות הניטשיאנית וכתב כי “ניטשה לא ביקש ‘לחשוף' את ההוויה [ . . . הוא ] חיפש את החיוניות שאבדה לאדם ולעולמו [ . . . ] הכאוס הוא מה שנהפך במגע ידיו המסדר של האדם לכלא מטפורות, עליו הוא מנסה להשליט את אדנותו, והוא שב וחותר תחתיה" ( אילון, 2005 : ,17 19 ) . האמנות היא הביטוי והמקור לאותה חיוניות . היא הסדר השב ופורע את עצמו ומעניק משמעות לקיום . בספר זה נבקש לעמוד על מהותו של מעשה האמנות אצל ניטשה ב מדע העליז , שהוא החיבור החשוב ביותר להבנת מקומה של האמנות כפילוסופיית קיום ולהבנת תפיסתו של ניטשה ביחס למקורות היצירה, חשיבות התשוקה והרצון לעוצמה . בתוך כך נתבונן בתפיסת הזמן המעגלית בחיבור זה, המוצעת כאלטרנטיבה לתפיסה הליניארית במודרנה, ונצביע על הקשיים שזיהה ניטשה בפוזיטיביזם הרציונלי ובעמדה המכפיפה את הרצון לכוחות חיצוניים . כמו כן נבקש לעמוד על הזיקה המיוחדת שניטשה הצביע עליה ב מדע העליז בין צורה לתוכן ובין דימוי לייצוג, ונעסוק בכוחה של ההתבוננות לייצר “אמת" מתוך הֶקשֶׁר ובד...  To the book