דיווח או טיוח? פרשת ילדי תימן בראי התקשורת הישראלית

548 דיווח או טיוח ? החקירה ולהביא את הפרשה אל סיומה . העיתונות הכתובה ושדרני 22 אל שלוש הוועדותהטלוויזיה התייחסו באופן כמעט מוחלט כאל "ועדות חקירה", אף שלמעשה רק ועדת החקירה הממלכתית ( 1995 - 2001 ) הייתה כזאת, ושתי קודמותיה היו ועדות בדיקה בלבד . ניסוח זה עזר גם לקדם את התפיסה שהחקירה כבר מוצתה עד תום . אפילו באתר ארכיון המדינה ( 2016 . 12 . 30 ) ההתייחסות אל חשיפת מסמכי ועדת החקירה הממלכתית כללה מינוח דומה שהגדיר אותה בתור "הניסיון השלישי" לחקור את הנושא הכאוב 23 נוסף על הטעיית הציבור בנוגע לאופי החקירה,והשנוי במחלוקת . ובשונה מסיקור ועדות חקירה ממלכתיות אחרות, סיקור שלוש הוועדות היה לא-רציף ולא-עקבי . התקשורת לא הקצתה כתבים לעיסוק בוועדות, ותקופות זמן ממושכות שרר שקט תקשורתי . סרט הטלוויזיה התיעודי "הילדים האבודים" של העיתונאית רינה מצליח ( 2017 . 6 . 5 ) היה הראשון שחשף את חוסר העניין של העיתונות בפעילות הוועדות, בעיקר בנוגע לזו הממלכתית . הסרט נפתח בתצלומים שבהם תיעדו אנשי הארגון של הרב משולם את הכיסאות הריקים במושבי הציבור של אולמות הוועדה . "אולם הוועדה היה ריק ברוב הימים, הציבו...  To the book