מבוא

132 אשר אלבו נפש האדם . לפרויד הייתה עדיין יומרה טבולה באופטימיות לרפא את נפש האדם באמצעות הפסיכואנליזה . אבל במעבר מהמחצית הראשונה של המאה ה – 20 אל המחצית השנייה נעלמה האופטימיות מהפסיכולוגיה . מה שנותר הוא התפיסה שעל פיה האדם מופעל על ידי כוחות רבי – עוצמה ששולטים בו . האדם ה"פשוט" אינו אשם במעשיו, מכיוון שהוא תוצר של כוחות חיצוניים חזקים ממנו : של הלא – מודע המפעיל אותו, של תפיסות חברתיות שכופות עצמן עליו, או של כוחות שוק רבי – עוצמה שמשתמשים בו . אחת התוצאות של התפיסה הזאת היא ספקנות רדיקלית ; הטלת ספק בכל עמדה המתיימרת להציג אמת פוזיטיבית על העולם . תוצר משני של מגמה זו בתרבות האנושית הוא תחושת חוסר האונים והאפתיות . אם כל שיש באפשרותי הוא רק לפרק את הסדר הקיים, הרי שאין באפשרותי לבנות דבר מה בעל ערך . הספקנות הרדיקלית מובילה לשיתוק ולייאוש . בדומה לחכם בסיפור "מעשה בחכם ובתם" שמטיל ספק בכל דבר — ובסופו של דבר נותר כלוא בתוך הבוץ של המציאות שיצר לעצמו מבלי יכולת להיחלץ — כך גם האדם המודרני נותר כבול בתוך הטלת הספק והפירוק האין – סופי . אין לו נקודה ארכימדית שבעזרתה יוכל לחלץ את ע...  To the book