|
|
172 שמאי זינגר 704 הקשר הדיון ( כינון עולם כ"גזירה טרנסצנדנטלית של הבשר" . מושאי וההנכחה ) מבליט את ההכרח לכונן אני אחר כתנאי לעלייה מרובד ההמשאה הסוליפסיסטית של העולם אל רובד המשאתו המלאה, הבין-סובייקטיבית . מבנה "הגזרה" היא כדלקמן : I . לחוות "משהו" " [ . . . ] אפשרי רק אם בתחום ההתנסות שלי מתכונן מושא בתור קיום נמשך בזמן, ושהסובייקטיביות 705 הכללית שלי תינתן חווייתית קשורה יחד עם אותו מושא" . כך הפנומנולוג מתייחס לקיום : כהתנסות מודעת, התכוונותית, בתוכן מתמיד שבאקט המודעות . אם ה"משהו" אינו שייך לזרם חוויות של מודעותי, כמוהו כלא "קיים" . תנאי בלעדי לייחס לו 706 טרנסצנדנציה הוא "לחוות אותו אימננטית, ובקשר מקורי" . II . "הקשר המקורי לסובייקטיביות שלי" של דברים פיזיים הוא לבשרי . ה- Leib ( שסימונו, L ) , ה"קיים" מבחינה פיזית, הוא 707 תוכן התנסות בשרי בו . III . רק גוף אחד, בשרי, מתפקד כ"מקור" התנסויותיי . מה שבשרי L מספק לסובייקטיביות שלי, מכוֹנן את תחום התנסויותיי 708 המקוריות . בשנות ה- 30 כונה primordinal ( ראשון בסדר של - ) . הבעיה עם מונח זה היא עמימותו : ראשון בסדר הדיון הפנומנול...
To the book |
|
|