|
|
150 שמאי זינגר היא ביטוי לקושי מהותי בהתייחסות האני אל עצמיותו, המתבטאת בסגנון כתיבה בגוף ראשון . "משמעות האני האחר" מצויה בי ; ההתנסויות הן "עובדות טרנסצנדנטליות של התחום הפנומנולוגי 610 הוסרל מבקר סגנון כתיבה אישי זה בהערות שוליים שכתבשלי" . 611 בעת הכנת הפרסום בגרמנית, ודורש מעצמו כתיבה בנוסח מורחב . 'הגיונות' ד' עד כה נדונו תוכני המודעות, ה- cogitata ; הדיון על ה- cogito , הוא האני הטרנסצנדנטלי, מצוי ב היגיון הרביעי, ונקבע ביחסיו אל 612 אף כי הם, ורק הם, תלויים בו, אין הוא מושאיו ההתכוונותיים . תלוי בהם באותו אופן עצמו - אין זה יחס דו-צדדי ושווה, כי רק 613 עד כה, מזכיר האני המכונן את מושאיו מכונן בו-בזמן את עצמו . הוסרל, עסקנו באופן שבו האני מכונן את זהות מושאיו : הגיע הרגע לתאר כיצד הוא מכונן את עצמו כקוטב זהה של התנסויותיו, "החי 614 זה כבעל מודעות פעיל ומופעל, בתוך כל חוויות התודעה [ . . . ] " . הרגע שבו הוסרל עובר את הקו שנקבע ב אידיאות א' . עכשיו האני : 610 . שם : סע' מ"ב, ,99 הבלטות שלי . 611 . שם, בתרגום האנגלי : ,90 ה"ש 1 - 2 . דאונס ( Downs ) , 1966 : 256 - 257 . מעיר שהערו...
To the book |
|
|