28 איתי נגרי הוכמן, שלמה חינגה, קרול סגל והנהג יעקב חייק לא היו מודעים כולם לעברו האלים, אך סגל טען שהכירוֹ כסרסור . אלקריף, שהיה כבן ,35 עבד למחייתו בשוק כסבל, ובכספו רכש משקאות אלכוהוליים . השוטרים, שהיו חמושים באקדחים ובאלות, דרשו ממנו להיכנס לרכב המשטרתי, אך הוא סירב, על פי העדויות, באומרו : "אתם תמותו ואני אמות ואני לא אעלה", וזאת חרף הפצרות חבריו . במקום זאת חמק אל בית הקפה והחל להשליך בקבוקים אל עבר הניידת ושוטריה וגרם לניפוץ שמשת הרכב . לדברי גולדנברג שישב בניידת הוא חשש לחייו, לכן, לאחר שהזהיר את עקיבא, ירה שלוש יריות אל תוך בית הקפה, אך לדבריו לא כדי לפגוע באלקריף . השוטר סגל, שחש אף הוא מאוים, שמע את יריותיו של גולדנברג, וכשפסקו, חשש שמפקדו נפגע או שאזלה תחמושתו, ולכן, לדבריו, ירה ירייה באוויר ; אך כשהושלך לעברו בקבוק נוסף ירה כדור שני לעבר רגליו של עקיבא . כדור זה פגע במותנו של אלקריף, שצנח על רצפת בית הקפה . השוטרים פינוהו לבית החולים רוטשילד שבעיר, שם אובחנו פגיעות קשות בעמוד השדרה ובמעיים . ועדת הבדיקה המשטרתית, שמונתה לחקור את התקרית על היבטיה, מתחה ביקורת על התנהגותם ו...
To the book