|
|
58 בני גדרון | יסכה מוניקנדם-גבעון | ענבל אבו | אורן קפלן מנגנוני השוק, באמצעות המרדף הקונבנציונלי אחר רווחים . ואכן, נשאלת השאלה מדוע לא לעודד עסקים קלאסיים וקואופרטיבים להתחשב באימפקט החברתי שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות ? מדוע לא לכלול בהגדרה תוכניות של אחריות תאגידית של עסקים או של ארגונים עסקיים המספקים שירותים על בסיס חוזה ממשלתי ? כיצד מחליטים להתוות את גבולות מרחב המיזמים העסקיים- חברתיים, שהרי בשלב מסוים ההבדל בין הישויות הכלולות במרחב יהפוך לחסר משמעות אם נכלול בהגדרה כל יוזמה עסקית בעלת כוונה חברתית חיובית ? איור 1 : חזית היעילות החברתית מסגרת חשיבה אחת שיכולה להתאים היא "חזית היעילות החברתית" ( 2014 Young ) . הרעיון העומד מאחורי חזית היעילות החברתית ( ראו איור 1 ) הוא שכל המיזמים / עסקים מגיעים לשילוב מסוים של רווחיות ( בציר האופקי ) ואימפקט חברתי ( בציר האנכי ) . כך, מיזם הפועל ביעילות מסחרית גרידא ללא מעורבות חברתית כלשהי יימצא על קו החזית האופקית, במקום שעלייה ברווחיות 59 הכלכלה החברתית החדשה בישראל באה על חשבון האימפקט החברתי . המצב ההפוך הוא ארגון חברתי ללא כל פעילות מסחרי...
To the book |
|
|