סוף דבר שולחן, מטבח, גוף, ספרים: פרספקטיבה של יומיום

296 שולמית קיציס המקום המדובר פחות בהקשר של הרב, אשר הוא ללא ספק חלק מהיות רב - מקומם של הבנים והבנות . ניסיתי לסבך את נקודת המבט של החברה או הקהילה על הרב ולהציע הסתכלות מלמטה למעלה . הפניתי את "המצלמה" אל הבנים, ואף הצעתי להם לאחוז בה, להראות ולספר על מה שהם רואים וחושבים מ"שם" . המאמץ שלי היה אם כן לנסות לראות את העולם לא דרך "השחקן הראשי", האב, אלא דרך מבטם של בני הרבנים, שהוא מבט מזווית אחרת . לשם כך התרכזתי בקטגוריות העוסקות במערכת היחסים עם האב מפרספקטיבה של חיי היומיום - תחום המזוהה עם היבטים רוטיניים, רגילים וחזרתיים של החיים החברתיים, שלעתים קרובות נלקחים כמובן מאליו . היומיום מציע התבוננות על הקרוב ולא על האקזוטי, מבט על ה"משהו שאנו נמצאים בתוכו באופן בלתי נמנע" ( 12 : 2012 Pink, ) . היומיום מצוי במתח עם ההיסטוריה, ולמעשה מגלם היסטוריה אלטרנטיבית . הוא "השְאֵרית" ( דה – סרטו, 2012 : 70 ; 97 : 1991 Lefebvre, ) . קשה להגיע ליומיום באופן תמטי, רעיוני, דרך תכונות מופשטות שלו . היומיום הוא אתרים, פרקטיקות, דברים שנעשים, הוא החוויה הנֶחיית . ההתבוננות באבות הרבנים ובניהם נעשתה דרך...  To the book