|
|
פיטר גילבי • אסף רומאנו | 199 והתבדלות על מנת להתגבר עליו . קל לי מאד לראות איך ההתבדלות הזאת מעמיקה, הרי רואים כבר ביטויים של כעס ואלימות נגד אנשים הנתפסים כמזוהים עם הווירוס . שנאת הזר זוכה בימים אלה לתוספת כוח משמעותית . ובאשר לכלכלה, אני מבין בזה מעט . אני רואה שהכסף מדבר, והעולם מקשיב . כוחות השוק ידחקו את האנושות לחזור לנתיב שבו התנהלנו עד היום, תוך כדי פערים חברתיים עצומים והתעלמות ממצוקות החלש . נמשיך להרוס את הכדור שאנחנו חיים עליו . גם אני וגם אתה תורמים את חלקנו להרס הזה . ומה באשר למערכת הבריאות המסכנה ? הפוליטיקאים ופקידי האוצר, שכה היטיבו להרעיב את מערכת הבריאות במשך שנים רבות, הם אלה הזועקים היום את זעקתה . האם אפשר להאמין להם ? מה שוות כל המחוות הריקות של מחיאות כפיים לצוותים הרפואיים ומטסי ומשטי הצדעה ? אנחנו עדיין עובדים בתקינת כוח אדם מלפני עשרות שנים, צוותי הרפואה עדיין לא מוגנים מאלימות הציבור, ומתמחים עדיין עובדים במשמרות של 26 שעות רצופות . כמי שעבד במשמרות של 32 שעות, בימי ניתוחים לאחר לילות ללא שינה, ולא השכיל לזעוק, אני מצדיע לדור המתמחים הנוכחי, שמתקומם על המ...
To the book |
|
|