הפו"ש

[ 37 ] — רצה לשמש סגני . ראינו צורך, קודם כול, לנסות להקים ‘סטאף', או סֶגֶל כלשהו של מפקדי כיתות, והתרכזנו בהתחלה בקורסים קצרים שנמשכו משבוע עד עשרה ימים . ולא שחשבנו שאפשר ללמוד את “כל התורה כולה על רגל אחת", אלא שהזמן דחק והאמצעים היו מועטים, אש המאורעות געשה בכל הארץ והמקומות המותקפים זעקו לעזרה . הצבא הבריטי בארץ מנה אז כשני גדודים שעיקר עיסוקם היה ההגנה העצמית . המשטרה הערבית פעלה כמעט בגלוי לצד הכנופיות, וגורלנו אנו נמסר למעשה בידנו . לא יכולנו לדחות את התחלת פעולתנו עד שנתארגן ונתאמן . המצב החמור תבע במפגיע לפתוח מיד בפעולה . החלטנו להקים שלוש חזיתות ( קווים ) : הקו הדרומי השתרע דרומה מתל אביב, לסביבות ראשון לציון ועד באר טוביה ; הקו המרכזי ( תיכוני ) הגיע מכפר סבא עד בת שלמה ; וקו הצפון . כמו כן הוחלט לגייס ( בשביל כל קו ) לפחות פלוגה או פלוגה מוגברת . הפלוגות תתחלקנה למחלקות . עמדנו בראשית ההתארגנות, ולא הספקנו להתחיל בגיוס ובאימון מסודר, ומאורעות רמת הכובש הכריחו אותנו להזדרז . נהרג שומר בקרבת טירה, נפלו מספר חברים בכביש מול כפר מיסקי . נהרגה חברה בתצפית, ובסוף — המוקש הגדול ...  To the book