כא. פרשת ליאון דגרל

186 מוטי זעירא אלדובי, שהיה אדם בעל קסם אישי, כישרון רב וביטחון עצמי בשפע, החל לתכנן מהלכים מורכבים כיצד להתקרב לדגרל המסתתר בספרד . בשלב מסוים גלש משרטוט קווים של משימה עיתונאית, קשה כשלעצמה, לתכנון קפדני של מבצע לחטיפתו של דגרל והסגרתו לישראל — משהו ברוח לכידת אייכמן, שזה עתה סיקר . בחורף 1961 נפגש עם יגאל בניו יורק, והציע לו להצטרף אליו לשם כתיבת ספר על הפרשה הנרקמת והולכת . "יגאל הצטרף למבצע בתור עיתונאי, סופר, היסטוריון, יועץ", סיפר אלדובי בתכנית "חיים שכאלה" ליגאל, חמש-עשרה שנים אחרי הפרשה . "באם המבצע היה מצליח, יגאל, יחד איתי, היינו מגלים לעולם את פרטי המבצע ואת 617 המגמות שמאחוריו" . יגאל התלהב, והתגייס מיד . היה בזה שילוב מרגש, שלא יכול היה לעמוד בפניו : משימה לאומית-מוסרית ממדרגה ראשונה, ניחוח בינלאומי של מזימת ריגול, נופים אקזוטיים, בצירוף הרפתקנות לשמה והבטחה ליציאה זמנית משגרת החיים המדכדכת של חייו בניו יורק . השניים החלו להיפגש באינטנסיביות ואף העניקו — ברוח 618 חסמבה — שם קוד למבצע : "מבצע עוגת-קרם" . אלדובי יצא לאירופה, וגייס, בכוח השכנוע שלו, למעלה מעשרים אנשים בצרפת,...  To the book