הפשט והסמל בשירת עזרא זוסמן | 279 של שלונסקי לפרקים — כמטאפורה, כדימוי השאול מעולם האיכרוּת שבדרך כלל היה זר לו ורחוק ממנו . אותי העירה הגורן לליל קציר רחוק וריחני שבנעורַי, לחווה קיצית עם קוצרות הישֵנות בשדה בחזה מלא, חשוף, שְטוּף לבנה, ליל קציר והגורן, ואנו נוסעים אליה עם השיבולים הקצורות . הסמל של שלונסקי היה לפשט שלי, ולאחר מכן, במטאמורפוזה שלו, לסמל . מִצרף אחד : הלילה, השיבולים הקצורות, ונסיעה אל הגורן בכוכבים, וכבר אין להפריד ביניהם . הסמל צומח מן הפשט והפשט נהפך לצלו של הסמל . וכך נולד שירי הקטן "ליל קציר", שהקדשתי אותו לשלונסקי ( זוסמן 1973 , "תיקוני שירה", עמ' 1 ) . סיפור קטן זה מבליט היטב, כמדומני, את אחד ההבדלים העיקריים בין הפואטיקה של זוסמן לזו של שלונסקי, וההשוואה בין "ליל קציר" של זוסמן ( 'שירים' א, עמ׳ 133 ; נוסח ראשון — ב'עתים', 1947 , וברשימתו הנ"ל של זוסמן ) , שהוקדש כאמור, לשלונסקי ( בנוסחו הראשון ב'עתים' ) , לבין השיר המסיים את מחרוזת השירים 'על מלאת', שנכתבה באותה שנה עצמה, 1947 , והוקדשה לזוסמן ( 'על מלאת', ספרית פועלים, 1947 ) , מבליטה היטב שוני זה . נקודת המוצ...
To the book