12 דוד שליט כמובן ששבתי אל בתי הקולנוע . פעם ועוד פעם נכנסתי בשערי מקדשה של החוויה הפלאית הזאת, האירוע המעצב של חיי . חוויית קולנוע נוספת, אחרת לגמרי, תתרגש עליי כעבור שנים רבות, בשלהי המאה הקודמת . מיהרתי להקרנה של סרט ישראלי, צומת וולקן , סיפור על חבורת רוקיסטים, אנשים קרובים לי בגילם, בחלומותיהם ובאכזבותיהם, ערב מלחמת יום כיפור . היה ליל חמישי, והדרך מביתי הסמוך לכיכר דיזנגוף, אל בית הקולנוע שעל חוף ימה של תל אביב, עברה ליד קולנוע תל אביב הכבוי, ונמשכה לאורך הרחוב שהסתיים בכיכר מוגרבי . חציתי את הרחבה הנטושה והעקורה שבה התנוססו פעם קולנוע מוגרבי וקולנוע סטודיו . ידעתי שאני הולך לקראת פגישה עם עברי, אבל לא שיערתי כי הדרך לשם תעבור בהריסות בתי הקולנוע שלו . בפתח אחד ממועדוני הדיסקו שלאורך רחוב אלנבי עמדו שני שומרי סף . הם דיברו ביניהם רוסית, שני מהגרים בארץ חדשה, מחכים לקהל שיגיע, כמו לא היו בעיר הזאת מעולם עשרות אולמות קולנוע ענקיים והמונים שגדשו אותם . הפער בין שתי חוויות הקולנוע הללו, החניכה והחורבן, היה בלתי נתפס בעיניי . מובן שהיו סימנים מוקדמים, חברתיים וטכנולוגיים, שהעידו על סו...
To the book