|
|
124 שלי פריד להתעלם מהיבטים אלו . להלן אנסה להתמקד בסוגיית הפליטים בתוך הסכמי שביתת הנשק, ולהסיק מהממצאים מסקנות על מדיניות ישראל הכוללת בסוגיית הפליטים . המשא ומתן מול מצרים ב – 13 בינואר 1949 החל באי רודוס המו״מ בין ישראל למצרים בתיווכו של באנץ׳, ונמשך עד לחתימת ההסכם ב – 24 בפברואר . משלחת ישראל הורכבה מצוות מדיני בראשות מנכ״ל משרד החוץ איתן, ומצוות צבאי בראשות ראש אגף מבצעים במטכ״ל, האלוף יגאל ידין . לעומתה, המשלחת המצרית הורכבה מצוות צבאי בראשות קולונול מוחמד סיף אל – דין, כשלצדו יועצים מדיניים, עומר לוטפי ועבדול מונעם מוצטפה, שניהם פקידים בכירים במשרד החוץ המצרי . שניהם לא שותפו באופן רשמי בשיחות, אבל נפגשו שלא במסגרת השיחות עם חברים במשלחת הישראלית . ניתן לומר שהמו״מ עצמו היה צבאי בלבד, אבל שבשיחות לא – רשמיות אלו נדונו נושאים שהושארו למו״מ על השלום . המו״מ בין ישראל למצרים היה הראשון במגעים להסדר שביתת הנשק . מבין ארבע המדינות, ראשונה חתמה מצרים על ההסכם, וחלקים רבים במו״מ אִתה נראו ענייניים ומעשיים . יש לציין שישראל ראתה חשיבות עצומה בהשגת הסדר עם מצרים, עובדה שעשויה להסביר את...
To the book |
|
|