זעם תחילה

ניצולא צולאות אנואיות באירות התאניד 295 נחש הכיש אותו, קופץ לאחור בבהלה . בפעמים הראשונות הייתי מודאג, אבל אחרי שהבנתי מה מקפיץ אותו התחלתי לצחוק : זה הצל של השיחים שהוא קולט בזווית עינו שמפחיד אותו . המחקר שבו עסקתי בשנה האחרונה גרם לי להבין שהתייחסתי להאג בהתנשאות . מה שמפעיל אותו הוא בדיוק מה שמפעיל אותי, * כינוי שטבע ב- 1915 את כולנו : תגובה המכונה "הילחם או ברח", 29 הפיזיולוג האמריקאי וולטר ברדפורד קאנון . לתגובה הזו אחראית האמיגדלה, מבנה דמוי שקד במוח שפועל כמו אזעקה . כאשר האמיגדלה מזהה משהו שדומה באופן כלשהו לפריצה לבית, היא לא עוצרת ומבררת, "מי אתה אדוני ומדוע אתה מתעסק עם המנעול שעל חלוני ? " אלא צועקת בקולי קולות . כאשר אנחנו נתקלים באירוע שעלול לסכן את קיומנו, נוצרת תגובת שרשרת : האמיגדלה שולחת אותות עצביים בהולים, שמייצרים מפל הורמונלי של אדרנלין וקורטיזול, שמגבירים את קצב הלב ומותחים את השרירים . המנגנון הזה חשוב כל כך להישרדותנו שהוא עוקף את כל האזורים במוח שאחראים לחשיבה רציונלית ומפעיל ישירות את הגוף . במקור היתה לכך סיבה טובה : כאשר נקרה בדרכך איום קיומי, עדיף שלא תבז...  To the book