בין דימוי למציאות

קוד סמוי 236 מטבעות לשון כמו "לראות זה להאמין" ( שמקורו בסוף המאה ה- 17 ) ו"תמונה שווה אלף מילים" ( שמקורו בראשית המאה ה- 20 ) נהפכו עם השנים לאקסיומות . התמונה היתה לאמצעי שליטה וזיהוי בידי המשטרה ( תמונות של פושעים ) , לעדות מקובלת בבתי משפט, להוכחה ניצחת שמשהו שנטען שקרה, אכן קרה . היא נתפסה כתוצר של מכונה אובייקטיבית ונטולת פניות, בניגוד לציור, שבו ידו של הצייר מתווכת את המציאות על פי פרשנותו ומשפיעה על ייצוגה . התמונה התקבעה בתרבות המערבית כאובייקט שמגלם אמת . הדוגמאות לכך רבות . בסרט "בלייד ראנר", למשל, יש סצנה שבה השוטר ריק דקארד בוחן תמונה של זירת רצח באמצעות מחשב . הוא מבקש מהמחשב להציג בפניו חלקים שונים של התמונה, להתקרב אליהם ולהתרחק מהם, עד שהוא רואה שבתמונה מצולם ראי קטן . הוא מבקש מהמחשב להתקרב אל הראי עוד ועוד, ומגלה שהראי משקף דמות שאותה לא היה יכול לראות קודם לכן . המסר התרבותי ברור : 59 המסר הזה בתמונה יש את כל המידע ; היא מכילה את כל האמת . עולה בסרטים רבים אחרים, מ"חלון אחורי" של אלפרד היצ'קוק ועד "ממנטו" של כריסטופר נולאן, ובלא מעט סדרות משטרה ומשפט, שעוסקים בתמונו...  To the book