בידודא הציים בתו : בו ה 187 לסייע לנו כשאנחנו צורכים מידע, אבל רק מעטים מבינים או מוכנים להודות שצריכה לא מאוזנת ולא מגוונת של מידע עלולה להיות מסוכנת באותה מידה ; מסוכנת ליחיד, מסוכנת לחברה . זאת ועוד, האם הייתם מוכנים להעביר את השליטה על חלק ניכר מהתפריט היומי שלכם לידי תאגיד מסחרי שיש לו אינטרס עסקי שתחזרו למסעדה שלו פעם אחר פעם ? ואם כבר העברתם את השליטה לידי אותו תאגיד, מה לדעתכם הוא יגיש לכם : ברוקולי מאודה ותרד או המבורגר וצ'יפס ולקינוח פנקייק עם שוקולד ? השאלה אם בועות הסינון מגישות לנו מידע בעל ערך דומה לשאלה אם לסוכרייה על מקל ולעוגיות שוקולד יש ערך תזונתי . כפי שלממתקים כמו סוכריות ועוגות יש משמעות, כך גם לממתקי המידע יש משמעות — הם שעשוע לרגע, הסחת דעת . לשאלונים כמו "לאיזו דמות מ'חברים' אתה דומה ? " או לתכנים דוגמת " 21 תמונות של חתולים שדומים לבעלים שלהם" ו"שישה דברים שרווקים אומרים בפגישה הראשונה" אין ערך גבוה, למעשה, הערך שלהן כה זעיר עד שהוא לא קיים . ככל שאנחנו מתרגלים לצרוך את פיסות המידע הקצרות, הרדודות והשטחיות האלו, כך אנחנו מתקשים לצרוך מידע "בעל משמעות", מידע אר...
To the book