פרק רביעי: דייוויד בויז

מלקולם גלדוול 96 החלקים האמורים להידלק אינם מוארים בכלל . הסריקה נראית כמו תצלום אוויר בעיר מוחשכת בהאפלה . במהלך הקריאה, דיסלקטים משתמשים בחצי הכדור הימני של המוח הרבה יותר מקוראים נורמלים . חצי הכדור הימני הוא הצד הקונספטואלי של המוח שאחראי לתקשורת לא-מילולית, לציור, למוזיקה, ולתפיסה מרחבית . זו מחצית המוח הלא-נכונה למשימה מדויקת ומחמירה כמו הקריאה . לפעמים, כשדיסלקטי קורא, כל שלב מתעכב, כאילו חלקי המוח השונים הממונים על הקריאה מתקשרים דרך חיבור חלש . אחת הדרכים לבדוק נוכחות של דיסלקציה בילד קטן היא לבקש ממנו לבצע "שליפת שמות אוטומטית מהירה" . מראים לו צבעים בזה אחר זה — נקודה אדומה, אחר כך נקודה ירוקה, אחר כך נקודה כחולה, אחר כך נקודה צהובה — ובודקים את תגובתו . לראות את הצבע . לזהות את הצבע . להצמיד שם לצבע . לומר את השם . אצל רובנו זה אוטומטי . זה לא אוטומטי אצל אדם עם לקות קריאה ; אי שם לאורך הדרך, החוליות בין ארבעת הצעדים האלה מתחילות להתפרק . שאלו בן-ארבע : אתה יכול לומר את המילה "בננה" בלי הבה ? או למשל, להקשיב לשלושת הצלילים : חה, תו, ול . אתה יכול לחבר אותם ל"חתול" ? או לקחת...  To the book