|
|
בשם החוק | 122 ימים שעדיף לשכוח משה בן זאב נולד ב- 1911 בלוניניץ שבבלארוס, שעברה מאוחר יותר לידיים פולניות . בית הוריו חרב בשואה, הוריו ואחיותיו נספו . על ילדותו כתב : "כל אחד מאיתנו נושא בלבו בית קברות פרטי שהולך ומתרחב עם השנים . בית הקברות 1 שלי הוא גדול מאוד, צר מהכיל . לא רחוק הזמן והוא יחדל להתקיים בכלל" . בשל כך נהג בן זאב לספר את סיפור חייו החל מהתקופה בה למד משפטים ואילך . ללימודי המשפטים הגיע בן זאב בלית ברירה, בשל מכסת ה"נומרוס קלאוזוס" ששררה בפולין בתקופת לימודיו בפקולטות המבוקשות יותר כגון הנדסה ורפואה . "אילו היתה לי בחירה חופשית, אני לא יודע אם הייתי מגיע להיות משפטן . אני חשבתי להיות מהנדס, אני רציתי להיות בונה גשרים . היו לי כל מיני חלומות כאלה . במציאות שהיתה בפולין, אני הלכתי על זה [ משפטים ] , שכן באותם ימים, הפקולטה למשפטים היתה פקולטה פתוחה וקיבלו בה את 2 תקופת לימודיו האוניברסיטאיים בפולין צבועה בזיכרונו של בן זאב כולם" . בצבעים קודרים : אנטישמיות קשה, אלימות, השפלה, הפרדה במקומות הישיבה בין הסטודנטים הנוצרים לבין היהודים, כשהיהודים חויבו לשבת רק בצידו השמאלי של ...
To the book |
|
|